טל': 03-6090234
פקס: 03-6090799
נייד: 053-2000520
עורכי דין
צור קשר

שם *

דואר אלקטרוני *

טל'

ההודעה


טיפול בשומות מס הכנסה דורשת מומחיות ובקיאות מיוחדת. זה לא רק הצורך להבין את סוגיות המס וכללי החשבונאות כמו לדעת לקרוא דוחות שנתיים ולנתח מאזנים, זה גם הצורך לדעת ולגלות בקיאות בכל האמור במשרדח המס, לדעת כיצד פועלת הרשות, מהם כללי השומה, ומהם השלבים השונים במערכת הדיונית שבין הנישום לרשות.

לכן לא פעם משרדנו מקבל תיקים לטיפול לא מאזרחים מן השורה, אלא ממשרדי עורכי דין אחרים שרק המילה שומה מפחידה אותם.

ננסה לעשות קצת סדר בבלגן:

ככלל כל נישום בעל עסק עצמאי או כזה שעונה על הקריטריונים להגשת דוח שנתי, מגיש את דוחותיו השנתיים לפקיד השומה (בגדול זה צירוף של כל ההכנסות השנתיות וכל ההוצאות)

שומה זו נקראת שומה עצמית וסימונה במערכת המס היא ("שומת 00") – שומה שהגיש הנישום.

ברוב המקרים אותה שומה עצמית לא תיבדק כלל (לא ניתן לבדוק את כל השומות העצמיות -מחסור בכוח אדם ותיעדוף של סדרי העבודה ברשות) ולכן תתקבל כפי שהוגשה.

במידה ואותה שומה עצמית נבדקה, יכול פקיד השומה לבצע בה תיקונים:

  • תיקון טעות אריתמטית.
  • יישום כל הוראה בדין לגבי מי שחייב בניהול פנקסים.
  • לרשום כל הוראה בדין לגבי מי שפנקסיו אינם קבילים.

גם אחרי התיקונים זו עדיין שומה עצמית, וכללי ההתיישנות לגביה ממשיכים לחול.

פעולות לאחר הגשת שומה עצמית

מס הכנסה בודק בערך כל תיק רביעי. לאחר קבלת השומה עומדות לרשותו 3 שנים החל מתום השנה בה נמסר הדו"ח ע"מ לבדוק את השומה (אח"כ כבר אי אפשר לפתוח אותה ומדובר בשומה שהתיישנה, למעט מקרים חריגים).

על פי סעיף 145  לפקודה יכול לפעול פקיד השומה כדלקמן:

שומה שלב א'

  1. אישור השומה העצמית = "שומה 01" – לאחר שנבדקה ונמצאה תקינה, שאז משדרים אותה לשע"מ (שירותי המחשב בי-ם) בקוד 01. למעט חריג אחד אין פותחים יותר את השומה.
  2. אם פקיד השומה לא מקבל את השומה העצמית יכול:
  • להגיע להסכם עם הנישום ומוציא "שומה 02".
  • להוציא שומה לפי מיטב השפיטה – "שומה 03" – זאת כאמור תוך 3 ש' מתום השנה בה הוגשה. שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות מנומקת.
  • שומה בהעדר דו"ח – "שומה 04" – זו צריכה להיות סבירה לעיסוקו ולהכנסות הנישום. זו אינה סנקציה עונשית.

שומה שלב ב'

אם השומה לפי מיטב השפיטה אינה מקובלת על הנישום – יכול להשיג עליה תוך 30 יום, אם זו הוצאה בשל העדר דו"ח – ההשגה תהיה בהגשת דו"ח.

הדיון בהשגה

מדובר בהליך מעין שיפוטי בפני פ"ש שנתן ההחלטה בשלב א', אך מחוליה אחרת. ס' 158א.(א) קובע זכות טיעון. במקרה דנקנר השקעות נקבע כי ההליך צריך להתבצע בכפוף לכללי הצדק הטבעי אך לא כל חריגה תביא אוטומטית לבטלות שומה כזו. לצורך דיון בהשגה רשאי פ"ש לדרוש פרטים ומסמכים מהנישום ומכל עד פוטנציאלי אחר.  בעניין פסק הדין ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלמית נ' מע"מ נקבע כי גם לנישום זכות עיון בתיק רשות המס ע"מ לראות מה הביא את הרשות להחליט על השומה שהוציאה, זאת למעט תכתובת פנימית.

כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין ליבוביץ' ו- י. ליבוביץ' מסחר ושירותים בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן ברע"א 777/14, ניתן ביום 6.3.2014, נקבע :

"בידוע, כי על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור".

אשר על כן, ראוי יהיה ונכון מעתה לפחות, לקבוע כי יש להתייחס להליך השומתי, כאל הליך מעין משפטי, אשר במסגרתו יש להעלות כל טענה ולהמציא את כל המסמכים הרלבנטיים לעניין שבמחלוקת, אחרת הנישום יימצא בסכנה שכל טענה שלא טען או כל מסמך שלא הציג בפני פקיד השומה בזמן אמת לא יותרו להצגה בשלב הדיון המשפטי אם יידרש כזה.

החלטה בהשגה

פקיד השומה אינו כפוף לשומה בשלב א' לגבי החלטות בהשגה. הוא יכול בשלב ההשגה להגיע להסכמה עם הנישום ואז תצא "שומה 07", ואם אין הסכמה – "שומה 09" שצריכה להיות מנומקת. דחייה בהשגה תצא רק לאחר התייעצות עם היועמ"ש של מס הכנסה. המטרה היא ללכת כמה שפחות לבימ"ש, לכן מנסים להתפשר. בעניין דיפלומט אופנועים נקבע כי הליך ההנמקה אינו רק טכני, זהו הליך מחשבתי ופסיקתי. ברק דיבר על החשיבות שבחובת ההנמקה לאחר שלרוב נימוקים לוקים בחסר. כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין ליבוביץ לעיל, לא תתקבל הנמקה לקונית וניתן יהיה לטעון כי הרשות לא מלתה את חובתה כרשות מנהלית הכפופה לכללי הצדק הטבעי וביניהם חובת ההנמקה.

מועד מתן תשובה בהשגה

כשהצדדים לא מגיעים להסכמה פ"ש צריך לשלוח לנישום החלטה והנמקה בהשגה, זאת תוך 3 שנים מתום השנה בה הוגש הדו"ח או שנה ממועד הגשת ההשגה, לפי המאוחר. אם לא נשלחה תשובה עד אז – רואים את השגת הנישום כהתקבלה.

שומה שלב ג'

לאחר מתן תשובה בהשגה רשאי נישום לערער למחוזי עפ"י תקנות בימ"ש (ערעורים בענייני מס הכנסה), 1978. נטל ההוכחה מוטל על הנישום זולת במקרה בו המחלוקת היא על הרישום בפנקסי הנישום כשהספרים קבילים, אז נטל ההוכחה הינו על פקיד השומה. על החלטת המחוזי יש אפשרות ערעור לעליון.

סעיף 147 לפקודה

עוסק בפתיחת שומות לאחר שנסגרו, סמכות שנועדה להביא לגביית מס אמת וכפופה לשיקול דעת מנהלי. העיון מחדש – ביוזמת מ"ה או ביוזמת הנישום, וניתן לבצע תיקונים, כולל תיקון שומה שנערכה בהסכם. פתיחה לפי החלטת הנציב או בקשת הנישום – עד 4 שנים לאחר השנה בה הוגש הדו"ח, וזה אינו מתייחס לשומה 00, או אם מדובר בשומה 09 (לפי ס' 152(ג)) – שומה בהשגה – עד שנה לאחר מתן התשובה בהשגה – המאוחר מבניהם. לגבי שומה בהעדר דו"ח – עד 6 ש' לאחר השנה בה הוצא דו"ח לפי מיטב השפיטה. אם אדם הורשע בעבירה פלילית על העלמת הכנסה לפקיד השומה יש שנה מהיום בו הורשע או שילם כופר לפתוח את השומה לגביה הורשע, או לפי המועדים הרגילים – לפי המאוחר. אם התקופות חלפו אין אפשרות לפתוח את השומה