טל': 03-6090234
פקס: 03-6090799
נייד: 053-2000520
עורכי דין
צור קשר

שם *

דואר אלקטרוני *

טל'

ההודעה


על פי חוק איסור הלבנת הון התשס"א 2001 ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים,  ‎חלה חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים לישראל.

אם אתם נכנסים לארץ וברשותכם 100 אלף שקל או יותר, עליכם לדווח על הסכום. החובה חלה על כסף מזומן, המחאות בנקאיות ואפילו המחאות נוסעים.

את הדיווח מבצעים באמצעות טופס שנקרא "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים", שאותו ניתן לקבל במעבר הגבול. ניתן גם לבקש אותו מראש מהמוקד הארצי לאיסור הלבנת הון. יש לדווח גם על הוצאת כספים מישראל. כאשר אין מסלול אדום/ירוק, כמו בשדה דב, יש לפנות לפקיד בקורת הגבולות במקום.

הסכום החייב בדיווח הינו מתעדכן מעת לעת ועומד היום על 100,000 ₪ ויותר לכל אדם הנכנס לישראל או יוצא  ממנה עם כספים. המונח "כספים" לענייננו כולל: מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.

לעולה חדש, בכניסתו הראשונה לישראל, על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, הסכום החייב בדיווח הינו כ- 1,200,000 ₪  ויותר (נכון לסוף 2013).

הדיווח יעשה באמצעות טופס מכס 84 "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". שאותו ניתן להשיג אצל פקיד המכס או באתר האינטרנט של רשות המיסים.

כאשר הכסף מוכנס או יוצא כמטען נלווה, על הנוסע למלא את טופס הדיווח ולהגישו לפקיד המכס באולם היוצאים, כאשר ביציאות שבהן אין עמדת מכס, על הנוסע למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס הנמצא בעמדת הכניסה לישראל. בכניסות שבהן נהוגה שיטה דו-מסלולית ("אדום – ירוק") על הנוסע לפנות לפקיד המכס במסלול האדום, למלא ולהגיש את טופס הדיווח.

מי שמפר את חובת הדיווח דינו מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (נכון להיום: 226,000  ש"ח), או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. כמו כן, החוק הסמיך שוטרים ופקידי מכס לתפוס את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח, והסמיך את מנהל המכס להקים ועדה להטלת עיצום כספי בשל הפרה כאמור.

יצוין, כי אין כל נפקא מינא לשאלה האם הכסף עליו לא דווח היה בבעלותו של החייב בדיווח או לא. כך, נקבע בפסיקה כי במקרה בו שלושה חברים נכנסו לישראל כשבבעלותם סכום מסוים שהיה על פי הנטען בבעלותם של השלושה אך לצרכי נוחות בלבד נשאר הסכום של השלושה כולו ברשותו של אחד מהם בלבד – חויב המערער (שנתפס ברשותו הסכום הלא מדווח) בעיצום בהתאם לגובה הסכום שנתפס ברשותו ולא דווח, ולא נתקבלה טענתו כי הסכום אינו בבעלותו, וחלוקתו הקניינית הייתה מובילה אף לסכום הנמוך מהסכום החייב דיווח על פי החוק.

סעיף 15(א) לחוק קובע שניתן להטיל עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. בתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001 (להלן-"התקנות") נקבעו הוראות לעניין ההליכים להטלת העיצום הכספי וגובהו, ובין היתר נקבעו קריטריונים בהם תתחשב הוועדה, בין היתר, בבואה לקבוע את גובה העיצום הכספי: (1) ההפרה היא הפרה ראשונה; (2) ההפרה היא הפרה חוזרת; (3) היקפה הכספי של ההפרה. המדובר כאמור ברשימה פתוחה של שיקולים, כאשר בפסיקה נקבע כי גם מקור הכסף אף הוא הינו קריטריון לגיטימי בו רשאית להתחשב הוועדה לעניין זה.

כלומר, בידי הרשויות דרכים חלופיות ומקבילות בכל הנוגע להכנסה או הוצאה של כספים: ניתן להעמיד לדין פלילי את המפר לפי סעיף 10 לחוק, או להעמידו בפני ועדת עיצומים לפי סעיף 12 לחוק, כאשר אם האדם ביצע את הפעולה במטרה שלא יהיה דיווח לרשות ניתן גם להעמידו לדין לפי סעיף 3(ב) לחוק.

החוק קובע במפורש כי אם הוטל על אדם עיצום כספי והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל הפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.

על פי הפסיקה, הפרת חובת הדיווח גוררת אחריה סנקציות הקבועות בחוק וכמפורט לעיל, בין אם מקורו של הכסף עליו לא דיווח האדם הוא כשר ובין אם אינו כשר, או "אסור" בלשון החוק.